דירוג הדרכונים של מדינות שנגן לשנת 2026

יסודותיו של אזור שנגן הונחו ב-14 ביוני 1985, כאשר צרפת, גרמניה המערבית, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג חתמו על הסכם בעיירה שנגן שבלוקסמבורג. מטרת ההסכם הייתה לבטל בהדרגה את ביקורות הגבול בין המדינות המשתתפות וליצור מרחב נסיעה משותף. אמנת שנגן, שקבעה את כללי היישום, נחתמה בשנת 1990, ובשנת 1995 החל בפועל ביטול הביקורות בגבולות הפנימיים. בשנים שלאחר מכן התרחב האזור עם הצטרפותן של מדינות ממרכז אירופה, מצפונה, מדרומה וממזרחה; בולגריה ורומניה הפכו לחברות מלאות ב-1 בינואר 2025. כיום כולל אזור שנגן 29 מדינות: גרמניה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, קרואטיה, הולנד, ספרד, שוודיה, איטליה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, הונגריה, מלטה, פולין, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, סלובניה, יוון, איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ.

אזור שנגן אינו זהה לאיחוד האירופי; איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ משתתפות במערכת שנגן אף שאינן חברות באיחוד. לעומתן, אירלנד אינה חלק מאזור שנגן, וקפריסין עדיין לא הגיעה לשלב החברות המלאה שבו הביקורות בגבולות הפנימיים מבוטלות לחלוטין. המערכת מבוססת על ביטול ביקורות דרכונים שגרתיות בגבולות הפנימיים, החלת כללים משותפים בגבולות החיצוניים ומדיניות אשרות משותפת לביקורים קצרים. המדינות משתפות פעולה גם בתחומי הביטחון, שיתוף הפעולה המשטרתי, המאבק בהגירה בלתי סדירה, התיאום המשפטי ושיתוף המידע באמצעות מערכת המידע של שנגן. במקרה של איום חמור על הסדר הציבורי או על הביטחון, המדינות החברות רשאיות, בכפוף לתנאים מסוימים ולפרקי זמן מוגבלים, להחזיר את הביקורות בגבולות הפנימיים.

דרכוני מדינות שנגן נחשבים בדרך כלל לחזקים משום שלרוב המדינות הללו יש כלכלות יציבות, מוסדות ציבור מפותחים, מערכות זיהוי אמינות וקשרים דיפלומטיים רחבים. זכות התנועה החופשית המוענקת לאזרחי האיחוד האירופי מחזקת את יכולת הניידות, שכן היא מאפשרת לבעלי דרכונים רבים להתגורר, לעבוד וללמוד במדינות אחרות באיחוד. סיכון נמוך מבחינה ביטחונית ובהקשר של הגירה בלתי סדירה, תקנים של דרכונים ביומטריים ושיתוף מידע הדוק בין המדינות מקלים גם על מדינות אחרות להעניק פטור מאשרה. בזכות הסכמי אשרות הדדיים, שותפויות כלכליות וקשרים דיפלומטיים ארוכי שנים, מדינות שנגן נהנות גם מכניסה ללא אשרה או בתנאים מקלים למדינות רבות מחוץ לאירופה. עם זאת, לא כל דרכוני שנגן חזקים באותה מידה; מיקומו של כל דרכון בדירוג העולמי משתנה בהתאם לגורמים ייחודיים כגון מדיניות החוץ של המדינה, הסכמים דו-צדדיים, מעמדה הכלכלי ורמת האמון הבינלאומית בה.